מחיר החלומות

החיים הם חסרי משמעות,
אנחנו מפתחים תרופות שמעריכות את החיים חסרי התכלית שלנו.
אנחנו מנסים לפתח גנים עמידים יותר בפני עוולות גנטיות כדי להקל את השהייה של החוסר משמעות שלנו,
בונים מיטות נוחות יותר, ושירותים ריחניים יותר, כדי שהגוף חסר המשמעות שלנו יחווה את הזמן חסר המשמעות שלו בצורה הנוחה ביותר.
אנחנו מחפשים פלנטות עם חיים אחרים כדי לגלות האם יש עוד יצור שחיי חיים חסרי משמעות כמו החיים חסרי המשמעות שלנו ומקווים בסתר ליבנו שאולי היצור הזה יגלה לנו משהו על האי משמעות של עצמנו.
אנחנו נלחמים במלחמות חסרות משמעות על אדמה חסרת משמעות במקום להבין שכולנו חסרי משמעות באותה הצורה.
אנחנו אוכלים אוכל חסר משמעות, ומזינים את עצמנו בידע חסר משמעות פעם אחר פעם ובטוחים שלחוסר המשמעות הזה יש ערך נעלה על חוסר משמעות של מישהו אחר. אנחנו כותבים פוסטים חסרי משמעות יום אחרי יום, כדי להגיע לנקודה חד משמעית שאין לה משמעות, מצטטים שירים שמתחפשים לבעלי משמעות רק כדי להתווכח באקדמיה על ההגדרה הפילוסופית של משמעות מהי כשיש אנשים שאין להם אפילו מים נגישים אבל הם חסרי משמעות לקיום שלהם כמו לקיום שלנו. אנחנו מימן והליום, מולקולות משועבדות למוח עם זרמים חשמליים שמשעבדים אותנו לחוסר משמעות. אנחנו מרגישים צער על חיים קצרים של חוסר משמעות שנגדעים לפני שהם נעמדים על חוסר משמעותם בזמן שחיים ארוכים וחסרי משמעות נגררים עוד ועוד במטרה שכשתגסוס על מיטת הזהב שלך (או חול ואבנים) תפלוט מעצמך צלילים חסרי משמעות שהתבנית שלהם מחופשת לבעלת ערך. אנחנו הדלק חסר המשמעות של החלל, אנחנו בסך הכל תחנת הולכה של אנרגיה, פלוץ של היקום. אנחנו בוראים חיים חסרי משמעות כדי שהם יעמדו על חוסר משמעותם שלהם בצל חוסר המשמעות ההולך והנשחק שלנו.

הכל זה הבל הבלים.
המילים שלי הן חסרות משמעות לחלוטין, הרגשות שלי חסרי משמעות (עובדה שמהר מאוד שכחת מהם, הן לא ניפצו ולו זכוכית אחת), העבודות שלי חסרות משמעות, הכסף שיש/אין לי חסר משמעות, השעמום שלי קובר אותי מחוסר משמעות, אנחנו לא נמצא סיבה משמעית למשהו לעולם. ינסו לשכנע אתכם שחוסר המשמעות של משהו הוא פחות חסר משמעות מחוסר משמעות אחר.
לפעמים בא לי להקיא את עצמי מהכל,
ולהפוך לכלום,
אבל לכלום יש משמעות,
ולנו אין משמעות,
אנחנו כור המצרף של המשמעות, תקועים בין ניואנסים,
בשירותים מלוכלכים ומלאי יגון,
אבל אנחנו כבר גם ככה מלאים בכלום אחד גדול,
מימן והליום,
חלק מזעמו של היקום,
והיקום הוא לא בן אנוש, ולא חושב בצורה לוגית.
חוסר משמעות לא אומר חוסר חשיבות, אבל לעזאזל, כל כך קשה לסחוב את זה. חוסר המשמעות שבי שוקל כמו היקום כולו.

אף אדם לא נולד עם ההחלטה להיות בינוני. המילה "בינוניות" מאיימת ואף נחשבת לחרפה ולחיסרון קיומי שמלווה לרוב בסטיגמות של עצלנות וקיצורי דרך וקבלת ההוויה כפי שהיא. כאילו שהאדם הבינוני או הממוצע הוא לא נחלת הרוב. ואם משהו כה משפיע הוא באמת נחלת הרוב האם הדבר אינו אומר באופן כמעט אוטומטי שזה המקום השפוי יותר להיות בו? להיות מופלא זאת פריבילגיה שקיימת רק לחולמים. המקום הנוח יותר להתקיים דרכו היא הבינוניות למרות שבתחילה תפיסה זו נחשבת לסתירה. אתה הרי יכול לבחון ולהסתפק בקיום הבינוני כי אתה יודע מה התוצאות שלו. אתה מסתכל סביבך ורואה, יש לך מספיק עדויות. אבל אם הייתה באפשרותך לדעת בדיוק מה יידרש ממך כדי להיות מופלא, האם היית בכל זאת "מתפשר" על הבינוניות?

אם היה מגיע לביתכם מלאך ומציע לכם עסקה שחוזה דבר כזה : החלום שלך – זה שאתה כל כך מנסה להגשים עומד להתגשם אבל בתמורה ברגע שתצא מהחדר הזה ירו בך תשע פעמים בכל הגוף. אל תדאג, ירו בך אך תישאר בחיים ותגשים את החלום שלך. אבל קודם לכן, ברגע שתצא מבית החולים אחרי שבדיוק הוציאו את כדורי הברזל מהבטן, ידרסו אותך. אך אל תחשוש אחרי טיפול ארוך ויקר אתה תשתקם ותצא מבית החולים ותגשים את החלום שלך. אך כשתצא מבית החולים אמא שלך תמות. אם היית יודע שזה המחיר של החלום שלך, החיים של אמא שלך. המלאך היה עומד מולך בעיניים בוהקות ושואל – החלום או אמא? מה חשוב לך יותר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s