ברית מילה

פעם כל היהודים היו דתיים. היום יש הרבה חילונים וצבא אחד גדול וחזק. וגם כמה דתיים שחשוב להם מאד שהכול יהיה כשר. כי אחרת הקיבה תתבלבל ותחשוב את עצמה בטעות לקיבה של גוי, ותתחיל לשלשל, חס וחלילה לא עלינו , קקי לבן, כי החלבי יצבע את הכל בצבע דהוי-אשכנזי-פריבילגי בהיר. וזה מצחיק, כי לפעמים אני מדמיין את הצבא החילוני-יהודי החזק שלנו הולך לאחד המבצעים הסופר-חשובים-תקופת-בחירות שלו. ואיזה אחד, עם שם ממש ארץ ישראלי אמיתי כמו משה, או יעקב, שההורים דפקו לילדים שלהם כי הם הורים כאפות, וסבא וסבתא היו ממש מופתעים, כי בכלל הם חשבו שלנכדים יקראו 'ים' או 'שון', וההורים הפוסט-מודרניסטים החליטו לחזור למקורות כדי שחס-וחלילה זכר סבא רבא לא יישכח, וגם הבן יהיה איזה מנקה שטיחים איכותי או מוכר את הפלאפלים הכי טעימים בצפון דימונה. או אפילו סתם איזה שם ארץ-ישראלי גנרי כמו 'איתי'. ואיתי היה ילד זין, ולא מקשיב למורות בבית ספר, ומאחר כל הזמן, והמורות היו אומרות שחכה-חכה תגיע לצבא ותראה מה זה לאחר, אתה תסבול, אתה לא מאמין אפילו איך תסבול. ואז איתי הגיע לצבא ונשאר ילד זין גם למפקדים שלו ולא שם דיסקית בנעליים שחס וחלילה אם יתפוצץ לו כל הגוף, שהוא עבד בשבילו ממש קשה בחדר כושר ואפילו שתה גוגל-מוגל, שזה משקה בטעם של ביצים מזיעות, יוכלו לדעת האם אפשר בכלל לתרום את האיברים שעוד נשארו לו או סתם לקבור את מה שנשאר לו מהרגליים מתחת לאדמה. רוב החיילים לא שמים דיסקית ברגליים, אלא אם כן יש מסדר. אבל איתי גם לא ענד דיסקית על הצוואר שלו. ובכלל הוא כל כך זין שהוא היה מאחר לשמירות בחצי שעה ומאיים על החייל הקודם שהוא יפוצץ אותו מכות רצח אם הוא יהיה צהוב וילשין עליו. החייל הקודם, הוא איזה איגור, או בוריס, שכל כך היה חשוב להם לשמור על מדינת ישראל, שהם טסו מאה וחמישים שעות סביב העולם בטיסה ארוכה ומשעממת, ובכלל, הם עשו מין טקס פרידה מנופח, ואמרו להורים שלא אכפת להם מהאקדמיה, שקודם כל הם צריכים ללכת ולירות בבני אדם, אחרת איך הם ידעו איך להיות 'גברים אמיתיים' בעולם הזה. אז הם לא ילשינו, כי יותר משהם צהובים, הם אחים על אמת. ובגלל שלאיתי היו הורים סופר-קולים פוסט מודרניסטים, הם החליטו בהחלטה משותפת, שאין להם שום רצון להכאיב לילד הקטן שלהם שלא לצורך, ולכן לא עשו לו ברית מילה. אז כשאיתי ובוריס יצאו למבצע והתפוצצו מטיל כתף שנורה עליהם, כל מה שנשאר מהם היה רק פלג הגוף התחתון. אפילו הבגדים נשרפו. הפלוגה המסייעת שהגיעה עשרים דקות יותר מאוחר לחלץ אותם לא ידעה בכלל מי זה החיילים העירומים האלה, כי הזין שלהם לא היה מהול, ולך עכשיו תתאים את הזין לצבא בלי ברית מילה. אז אני קראתי בקשר למפקד שלי שימצא איזה דרך אחרת לגלות אם הם משלנו או משלהם, והמפקד לא ידע מה לעשות בהתחלה עד שהוא החליט שניקח את הגופות, כי אסור להשאיר גופות בשטח, ומקסימום אם לא יתמזל מזלנו, נחזיר אותם תמורת שטחים. ואז הפרמדיק הצפון תל-אביבי הגיע ואמר איזה זין קטן יש לגופות האלה, אז הבאתי לו סתירה מצלצלת וקראתי לו אידיוט כי לא צוחקים על זין קטן, זה לא מנומס וערכי. כשחזרנו עם הגופות לבסיס, שון, הסמב"צית מיד זיהתה את הזין של איתי, כי היא מצצה לו פעם כשהוא סגר שבת. נראה לי שהיא הייתה מאוהבת בו, והתחילה לבכות. אבל כולם שמחו. כי עכשיו ידעו בוודאות שזה חייל משלנו, ולא משלהם, ואפשר לקבור אותו ולא להשאיר את הגופה במחסן של הגופות. ואז הרב בבסיס מיד התחיל לקרוא קדיש, ואמר שאיזה מזל שאלוהי ישראל שומר על בנינו ושלח לנו את שון המוצצת שתזהה את הגופה, אחרת, לעולם לא היינו מבדילים בין החיילים שלנו לשלהם.

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s