המשפט

מיכל הדלק היה ריק. והוא היה חסר סבלנות כי הוא מיהר לבית הקפה להספיק את העסקית של עד השעה חמש בצהריים. זאת עם המלצרית הפלרטטנית, שגורמת לו להרגיש אהוב. הוא ראה את המתדלקת מתמהמהת עם המשאבה, אז הוא יצא מהאוטו וצעק לה 'מה נראה לך שאת עושה? בחיים היא לא תתמלא ככה!..' הוא חטף מהיד של המתדלקת את המשאבה ודחף אותה עמוק ובכוחניות עד שנשמעה חריקת זעקה מתחלדת. הוא ליטף לה את השחור המכסיף, וטפח פעמיים על גבה, הוא נהיה חסר סבלנות ובעט בה. בכל אחד מהגלגלים בעט, ובעט שוב. הוא כיווץ את ידו וניסה לסחוט את המשאבת דלק כמו הילד הקטן עם שקית השוקו שראה בדיוק עובר מולו. אמא של הילד כיסתה את עיניו, ואמרה לבחור 'איך אתה לא מתבייש?' הבחור חייך והמשיך לדחוף את הפיה עד לסוף לוע המכונית. 'ילדה טובה' הוא לחש.

בחור אחר שבדיוק תדלק את האופנוע שלו אמר 'ואלה, יודעת לקבל שלך' והסתובב לנהג אחר וקרץ לו 'תראה כבר חמש דקות שהיא מקבלת! איזה יופי! איזה יופי!..' הבחור הרגיש גאווה. הוא טפח פעמיים נוספות על ראשה, ונהגים נוספים החלו מתאספים סביבו ומריעים בקולי קולות 'איזה יופי! תן לה עוד, עוד!' כיפת התדלוק התעקמה ונשברה בתוך גופה העולה על גדותיו, וקולות צפירה רמות החלו נשמעות. הבחור על האופנוע התעצבן וצעק 'יאללה תסתום לה את הפה! איך היא מעיזה' והבחור שהתבייש בקולות הצורמים שבוקעים ממושא הערצתם של הסובבים, לחץ בחוזקה יתרה על המפתח ושבר את הקצה במפסק. פיית התדלוק פסקה את רגליה בחוסר נוחות והיא השמיעה גניחה חלודה נוספת וקורעת לב. והצפירה הפסיקה. היא החלה מתנפחת ומתנועעת לקול ההמון המריעה. היא השתנקה מהדלק, והבחור כבר שכח את הרעב שאחז בו, ונתן לסובבים אותו ללחוץ על הפיה שהאדימה מחום גופם.

המתדלקת לחשה 'זהו, זה מלא, אתה יכול להמשיך' והסובבים אותו אמרו 'מה פתאום להמשיך? תמלא את המושבים! את כל המושבים!' הבחור הוציא את הפיה מאחוריה המלאות, ואחרים הלכו ודחפו כדי לצלם את מושבי העור הולכים ומתמלאים בבנזין ובריח זיעה. שוטרים שעברו במקום הופתעו לגלות את ההתגודדות, אז הם ירדו לראות מה העניין. כשהם התקרבו מספיק אחד מהם לחש לשני, 'זה נראה לא טוב בכלל' והשני אמר 'על מה אתה מדבר. מה אכפת לך בכלל? זה לא הרכב שלך!'

המכונית הייתה מלאה, ושיכורה מאוקטן תשעים וחמש. עם זאת היא סירבה להתגלגל בחזרה לכביש. היא נכנעה לטפיחות העדינות על ראשה בניגוד לאלימות שהפעילו על פתחי גופה. היא קרסה ונאלצו לגרור את גופתה לבית הגרוטאות של העירייה. הבחור שילם קנס של שלוש מאות שקלים, שעליהם מצוירים שלל אנשי רוח שאיש אינו זוכר, שכר טרחה. כל הסובבים חזרו לביתם עליזים ומבועתים בו זמנית. הבחור שהתדלוק הייתה משימת חייו עכשיו, לא הבין למה הוא התעקש. הוא גילה סימני עצבות עד שהבחור על האופנוע אמר 'לא נורא, עכשיו תקנה אופנוע, הן יודעות בדיוק מה א ת ה צריך".

בעקבות הסרטונים שהתפרסמו ברשת, יצרנית הרכב מיהרה לפרסם מכתב גינוי חריף. והבטיחו לחקור את נסיבות האירוע עד תום. המכונית נשלחה לבדיקות מעבדה. במעבדה המכונית החלה מתייפחת חרישית טיפות דלק גסות. חוקר המעבדה הקשיב בסבלנות לטיעונים הרבים ופסק חד משמעית שאין היא אחראית על הנזק ויש מיד להעמיד לדין את הבחור שבבירור נקט סימני אלימות חריפים ואינם מוסריים.

הבחור ניסה לטעון לחפותו והאשים את צבע הברק הנוצץ של המכונית שהסיח את דעתו. השופט סירב לקבל את הטענה ופסק: 'עלינו תמיד – ללא כל צל של ספק, לבחור להאמין לנפגעות' ושלח את הבחור לשנות מאסר רבות. המכונית יצאה בקריאה נרגשת וקורעת לב, על כמה שהיא שמחה שסוף-סוף קולה נשמע, ומערכת המשפט לא פקפקה אף לא לרגע אחד בחפותה, ושהבינה ששתיקתה נבעה מכך שהיא מכונית אינדיבידואלית, ותגובתה אינה צפויה מראש, והצדק נעשה.

כמה שעות אחרי ההודעה הנרגשת בתקשורת, כבר נעמדה המכונית למחירה. בחורה בהירת שיער העבירה את ידה בנעימות על ההגה, והחליטה שאת המכונית הזאת היא רוצה. המכונית נרתעה מהבחורה אדומת הלחיים, וכשהיא התיישבה מאחורי גלגל ההגה, בחולצה שחושפת שדיים צעירים וזקורים ובטן נפוחה. מיד צפרה המכונית צפירה ארוכה, שאילצה את הבחורה לצאת ממנה. המכונית סירבה בכל תוקף שאותה בחורה, תהיה בעליה. היא קראה לבעל המקום בצעקות ואמרה, שאותה קונים רק בחורות ששומרות על עצמן ולא זונות. כשהבחורה ניסתה לעלות על ההגה מחדש. והציגה את המזומנים לבעל המקום, היא נעלה את הדלתות בכוחניות. בעל המקום ליטף ברכות את הבטן ההריונית ואמר 'לא קר לך?' הבחורה באה לפתוח את מכסה המנוע ולכוון את הנתיכים במכונית מחדש, אבל זו, בעקשנות, האיצה בדוושתה, ועלתה על בטנה ההריונית עד שמחצה אותה למוות. בעל המקום עוד הספיק למלמל 'זאת בחירה שלה' בזמן שידו נחה על בטנה. שוטרים שהגיעו לזירת הרצח, האשימו את הבחורה ברשלנות ביזוי גופה החושפני, ודעתנות יתר. מצלמות המקום הראו בבירור שהבחורה לא הביעה שום התנגדות לדריסתה. המכונית נקנתה שבועיים לאחר מכן ע"י אספן מכוניות ידוע. ובעל המקום זכה לפרסום תקשורתי רב. עד היום, סיפורה האמיץ של המכונית הוא דוגמה ומופת לעתיד אנושי יותר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s