התפלגות היפרגאומטרית

הטלפון בבית צלצל בחוזקה למרות שאף פעם לא נהגתי לענות לו וציפיתי שעד עכשיו יבין את הרמז ויפסיק להיות טלפון, אבל הוא התעקש להיות טלפון, וסירב לצאת לפנסיה, ואני לא היה לי נעים לנתק אותו מהשקע, בכל זאת לא רציתי שיצטנן. אז נתתי לו לצלצל למרות שהזעקות שלו לא הניחו לי. וגרמו לי לכאב ראש, אחרי שהוא המשיך לנדנד דקות ארוכות כבר התפנתה בתוכי דילמה אחרת. מצד אחד רציתי לענות למזדיין העקשן שמסרב לקלוט את הרמז. מצד שני, עשיתי את כל המאמץ הזה עד עכשיו אז פה להפסיק? אבל הטלפון צלצל. וכעת הצלצול החל להישמע כמו זעקת תינוק כשהבלון בידו התפוצץ באמצע אולם הרצאות. כשהטמבל הקטן ניסה לאכול אותו. אז לא יכולתי לשאת את זה יותר ועניתי.

'שלום, מדברים מהלוטו, אתה פנוי לדבר?' בטח שאני פנוי לדבר, כל עוד זה לא ועד הבית שמנסה להזכיר לי שאני צריך לשלם חמש מאות שקלים לשרברב בגלל שהזוג מקומה שלישית סתם את הביוב עם המגבונים הלחים מלאי החרא של התחת של התינוק השטני שלהם. 'כן', עניתי. 'תקשיב, אנחנו מתקשרים כי אתה חייב לנו חמש מאות מיליון שקל.' הקול הזר אמר 'מה זאת אומרת חמש מאות מיליון שקל? לא מילאתי לוטו כבר שנתיים!' אמרתי בכעס. 'בדיוק אדוני! לא מילאת שנתיים לוטו, זה נראה לך לגיטימי? יש פה אנשים שהעבודה שלהם תלויה בזה. אנו מצפים שתשלם את כל הסכום במידי, אנחנו מוכנים לפרוס את זה לתשלומים, כמובן.' אמר הקול בנימה מלאכית מלאכותית. 'תקשיב תקשיב' אמרתי בקול הנמוך ביותר שהצלחתי לגייס. הקול שאני עושה לבחורות בבר אחרי שאני אומר להן שמחר אני נוסע למילואים, והאמת, אין לי מושג אם אני אחזור, בננו כן, מתחילה מלחמה אוטוטו, יכול להיות שאת האחרונה שלי. 'לא נשמע לי הגיוני בשום כנה מידה שאני אשלם על משהו שבכלל לא רציתי, מצידי שתפשטו רגל, אתם וההימורים המזדיינים שלכם, גם ככה הכל מכור, אתם לא תראו ממני שקל! שקל! ואל תתקשרו אליי יותר' אמרתי ובאתי לנתק כשהקול הזר התחיל לצחקק לו 'אם לא תשלם נעקל לך את כל החפצים. יש לנו מיפוי כוח מלא, והאמת אנחנו מתקשרים רק בשביל הנימוס. יכולנו פשוט לקחת הכל.' מיד כשהקול סיים לגמגם את המילים האחרונות ניתקתי. ואז הטלפון המשיך לצלצל. בני זונות, בני זונות, מה זאת אומרת לקחת לי הכל? מה יש לי כבר לקחת? דירה וחצי עם שירותים סתומים בגלל מגבונים עם חרא. מה יש לקחת? מה יש לקחת? הטלפון דמם. התהלכתי בבית ופרצתי בצחוק, בטח מישהו ניסה לעבוד עליי. בדיוק ככה שודדים קשישים, עלק חמש מאות מיליון שקל. יופי שהוא לא ביקש פשוט הספקת גלידות בלתי מוגבלת. אם היה לי חמש מאות מיליון שקל לא הייתי גר במדינה המחורבנת הזאת. מחורבנת. תרתי משמע. כוסעמק אני לא יכול אפילו להשתין!

פעמון הדלת השמיעה פליטת חריקה מפתיעה. שהפתיעה גם אותו. כמו זמר אופרה זקן שלא האמין שמשהו אי פעם יצא מתוך הגרון החלוד שלו לראווה. 'תפתח את הדלת!' מישהו צעק ולפני שהחלטתי מה לעשות, בעיטה העיפה דלת מעץ שכאילו אמרה 'למה לעזאזל פשוט לא לבקש? לא הייתי מסרבת גם ככה.' ושני בריונים נכנסו לדירה עם טופס של הוצאה לפועל. 'תחתום פה!' אחד מהם אמר. 'מי אתם? על מה אני חותם?' שאלתי. 'אתה יודע בדיוק על מה אתה חותם ותפסיק להיתמם. אף אחד לא הכריח אותך לא למלא שנתיים טפסי לוטו. הבחירה היתה שלך, עכשיו תחתום' הוא אמר ונעשה חסר סבלנות. 'אבל אני לא רציתי בכלל לזכות בלוטו! שילך להזדיין הלוטו, אני לא מאמין בגורל. גורל זה לחלשים' אמרתי בפאתוס. 'תקשיב לא באנו להתווכח' הוא אמר בחוסר סבלנות 'הממשלה החליטה פה אחד, זוהי דמוקרטיה, אתה רק בן אדם מושתן שחושב שהוא יכול לא לקנות יותר טפסי לוטו ולגרום לפיטורים של מאות אנשים, מאות, והאמת שאתה לא יכול, כי מקום הפרנסה שלהם חשוב יותר, ההכנסות עוברות ישר לממשלה, אז תחתום או שפשוט תיכנס לכלא כבר הלילה' הבריון אמר ודחף לי את העט לתוך היד. הסתכלתי על הטופס, ואז על הפנים של הבריון שבבירור לא עניין אותו אם אני חותם על הטופס או לא, הוא רק רצה לישון כי הרגע הוא אכל פיצה. ומהגרעפס שהוא תקע עליי, גם לא כשרה, לא כשרה בכלל, בטח עם פפרוני. אז לקחתי את העט ורשמתי בשורת החתימה 'לך להזדיין' ובשביל הבריון זה הספיק. אבל הבחור השני ששתק עד עכשיו אמר לו שכנראה לא יקבלו את זה במחשבים שמה. ושהוא יביא טופס חדש, ושאני אחתום עליו 'כמו שצריך'. לא אהבתי את ההחלטה הבריונית הזאת וידעתי שאני הולך לקבל מכות. אבל בחיים לא יהיה לי חמש מאות מיליון שקל. אז עדיף שאקבל מכות משני אלה. מה זה כבר משנה ממי אני אקבל אותם. אז צעקתי 'לכו להזדיין יפאשיסיטים' ואז הטלפון של אחד הבריונים צלצל והוא אמר לי 'אתה סופר במקרה?' ואמרתי לו 'כן' ואז הוא דיבר לטלפון 'כן כן הוא סופר' וניתק. 'טוב תקשיב' הוא התחיל להגיד 'תכתוב סיפור על הלוטו, בפייסבוק, אתה יודע, על כמה שזה טוב שיש לוטו ונוותר לך על כל החמש מאות מיליון השקל, יש לנו אישור מהממשלה' הוא אמר ואני התחלתי לצחוק. 'ימטומטם' אמרתי, 'אתה כבר בתוך הסיפור'.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s